בנינו המצויינים

חמושים ויעילים

לום ברזל חלוד נתנו בראש, מסרגה דקרו באף

וקילוח הדם שנטף, ניגר על סנטרי.

עם הנפילה הראיה טושטשה,

עמוד השדרה נישבר, האגן התרסק.

הלמו באנטישמיות, בדבקות של שדים.

אחד לבן, אחד שחור

2 תפוזים מכאניים ביום אחד.

התחננתי, בכיתי, צרחתי.

את שערותיי מרטו ואני אישה זקנה

את שיני עקרו ואני באה בימים.

מאז באים בלילותיי ומציפים זיכרונותיי.

לא על רקע גדר תיל

בלב שממת גויים עולזת,

אלא בלב תל אביב העיר הפוחזת.

בשעה שירדתי לפח האשפה

הפכו אותי לזבל אנושי.

כל ישראל – ערבים מהשטחים זה לזה.

קימטו, קשרו ובשפה רהוטה הסבירו

שזה לא אישי.

עבור בצע כסף עשו אותי אבק אדם

קורבן חינם למנת הסם.