עדממה
ריח הגשם כהתמזגות הטיפות עם האדמה,
הן כבושם הנפלא מכולם
העוטף אותך עירומה.
כחלק ממני, הנלקח אל בינות לאנשים.
כל יום שעובר מרחיק טיפות גשם חמות
מאדמת לב נרגשת
למראה אוהב.
*
כל השמש הפציעה, פצעה את המילה.
בעולם רדוף בניצוצות שיר,
הבולם את המילה.
*
מדבר אל הצוק בתרכובות שאינו מבין.
יש לרחם עליו,
כי ללא מילים כי ללא קול.
*
מאשר אותך.
גוף, גליל, ראש ונשמה יוקדת.
על ספל מהביל בלהט יצרים
שותים המבטים ולוגמים מלא גרון.
אפיריון השקט סביב חותמנו
טובל מהמורות באדי מאבק מתפוגגים.
השורות נכתבות במגע העין בדף
ובכוס הקפה ובך ובשקט.
*
דיגלך דגל הנס,
דמותך לשווא עליו דוהרת.
מוחך לשווא מאומץ ולשווא נימצא.
היכלך דום.
ואני שקט, עורבה פרח
ודם ניגר בעיני המקום ובעיניך.
קצת על השיר
- פורסם:
- 13 בפברואר, 2009 בשעה 19:23
- תגיות:
- נער חלב
2 תגובות
לטופס התגובות | RSS תגובות | כתובת טרקבק