אפילו אם תגידי שהכנרת נעקרה … אמרו את זה קודם

איך פסקול חיינו מזדחל, דועך קולה של ארץ ישראל הישנה והטובה

שירת השיירה יתומה, כמו אז כשראש הממשלה נורה.

אז בואו חזרה ימים טובים, בגיטרה ושירים על שפת ביתך מחכים.

הו דון קישוט לא הרגשת כמו זמר, קופץ לגובה, אבא ואוהד מושבע.

איש פשוט ספון בביתך פנימה, מבלי להפריע את שלום הציבור.

משירתך ומעלה היית גבוה מכל העם שלך חבר.

הובהלת להחייאה והתבשרנו שאין מי שישיר לנו יותר.

הימים הארוכים יושבים על הגדר עם אבשלום והגר

הכניסנו תחת כנפך – לבכות לך על הדשא של אביגדור.

הגוזל עף חותך את שמיינו, נוגע בלבנו

לנצח אחי ניפגש בצריף של גוטה, שהיה ואיננו.

בענוות חינם שרת זמר אהבה נוגה מזמרת הארץ,

יש ערימה של חבר'ה על הארץ המבכים את אורך אתה יודע.

 דומם שינית את העולם, שסירב להשתנות –

תן לראש לנוח מהפיצוצים בצל האילנות.

 טייל עם סימה מחובבי ציון לכתר המזרח וגשר הירקון.

בפראג שותקות המוזות, כשבכיכר המלכים מוצב הזיכרון.

סע לאט, שב עם ד"ר ג'יי בסן-פרנסיסקו על המים

או עם מוישל'ה איש כסית תרים כוסית לחיים.

נלך להציל את המציל בחוף שרתון שהפך ל"מציצים" בינתיים.

לילה של כוכבים היום לך הם מאירים, איש שביר

 שוב שברת את שיא ישראל ואביך יגיד "אריק למה לשבור?"

מעבר לשניים היה לך כבר צפוף "בנוי יותר ללילות שקטים"

נעים לאללה להיות מוערך אבל אהבת להיות בבית.

מבחינת הופעות היה לך פתק מהרופא

שם היה קשה, לא נכנסת למדיי הנציב העליון.

מכיר את כולם ומוכיח שאנחנו לא כל כך רעים כמו שעושים מאתנו,

יש לנו ליגה, שירים והעיקר –  מדורגים על סולם האהבה.

בחלונות הגבוהים נפל כוכב והחזיר נשמתו לאימא אדמה.

בדירה קטנה לא רחוק מכאן אין בחור אחד רק אישה אחת.

נשמתך נישאת סחור סחור, בלי רחלה אין לך הגשמה.

אז שים לה תקליט יש מלים בתוך העטיפה:

כמה טוב שבאת הביתה…. ממרחקים יבליחו השירים

דמעתה תנשור כמו שרף, כשידך ביד מלאכים בוכים.

היה היה… בן מלח אחד שצניעות זהבו.

מילותיו, חבריו, צליליו במותו ובחייו לא נפרדו –

הטמין עבורנו אבנים יקרות בקירות ביתו.

השמש רטובה מנר של געגוע, מאז ולעולם.

קצת על השיר