חוף אוגנדה – מי נתן ת'הוראה

אחרי שיתמלאו "סהרונים", "חולות" ודרום ת"א בפליטים כבוד השר

תקים להם ממשלתנו על שפת הכינרת כפר.

כפר אפריקאי כחול לבן – כשר למהדרין, מהודר ומגודר

עצירים בשחור ושומרים תכולי מבט עם מגן דויד לצוואר.

ילד צבעוני מול ילד צבר, לא משמיים מהכנסת נגזר…

הממשלה תשלח אותם מהגבול הדרומי ישר לקו המיים

– וכנהוג במקומותינו תגלגל עיניה לשמיים.

כדוגמת העצרת ההיא בכיכר ציון במרפסת,

ולאחריה תהלוכת הפולסא הרופסת…

ההיא עם ארון המתים של רבין

שהוביל ראש אופוזיציה מיל' כמו איזה נתין.

ללמדך שהמבסס את חייו הפוליטיים על זיכרונו הקצר של הציבור,

מבסס את שלטונו על – מצע יציב ללא הרהור.

בייחוד אצלנו עם השד העדתי הלא פקוק

שמתהלך חופשי עם איש תקשורת תורן בבקבוק.

וכעת השלטון מסית את ההמון נגד שופטי העליון,

לבג"ץ אין הכשר בד"ץ ישמרנו אל עליון.

ליושבי מיגדל השן אין הכשר של בית יוסף,

ככתוב "יוסף דעת – יוסף מכאוב"

לכן אין פלא שמכה בהם ומתלהם הרחוב.

תושבי שכונות ופליטים קשורים במייתר זהוב – החוט המשולש לא במהרה ינתק – הוא צועד מולי ברחוב.

בתחושת מיקוד שלווה בנקודה מכריעה העקבות נעלמים, את מזלם הביש ישנו לבטח כוחות עליונים.

"והילדה בבית עם תריסים מוגפים"… ציידים לקטים ממדבר קלהרי שסוע קרבות היישר לארץ האפשרויות הלא קימות נודדים.

"האימא נאנסה ונשדדה מס' פעמים"… מעיניהם ניבט הרעב, על קיבה ריקה לא ניתן ללכת בראש זקוף, חיציהם לא פוגעים.

"בשכונה נטולת תיקווה, אנו באנו ארצה ומצאנו עצמינו אזוקים"… במרוץ המוות הסיכון גבוה, התשישות רעה והצעדים מטושטשים.

"אלפי פועלים זרים הביא בקריצה הון שלטון שקשר עם קבלנים"… הרוח לטובתם בחשאי העונה הרטובה יורה חץ נטול רעלים.

יצוד את הקודו במחיר חייו, החום והצמא אכזריים לריקוד צעדיו.

השמש שמש והאדם הוא אדם בבירור…ישתמש בגופו כנשק כל דקה עבורו היא הימור.

40 שנה אחרי יום היוהרה של ממשלתנו בכיפור

בלי דין ובלי דיין כתבי השיטנה מתגוללים

ואח באח אותנו שליטינו עדיין משסים

ועל ערוותם הלא צנועה בצחוק דק מכסים.

אך כאן בחוף אוגנדה,

כאילו כלום עוד לא קרה,

אותה הוועדה ואותה החקירה.

חורשת תגי מחיר באופק מכסיפה

וריח הטיוח על המים.

קריית הממשלה ההיית או חלמתי סיוט

שרינו לבני המצפון מלוכדי אמונה ורוח שטות.

דוחפים לנו יד לכיס ועלוקה לגרון,

בכוסות רוח לא נירפא משוד האלפיון העליון.

אז פלא שנטורי קרתא מחלקים לצורר התורן

את הפרוטוקולים של זקני ציון.