תרגיל הבמה

בחלק הראשון, אתה יושב על כיסא כף יד בתוך כף יד,

כשהאגודלים מתחברים תחוש את הפולסים של הדופק

עצום את עיניך.

זכור שזה רק אתה.

על הכיסא מולך שים דמות, שיש לך קונפליקטים איתה.

קום ועשה בה מה שאתה רוצה.

חזור בדמיון חזרה לכיסא.

 

לפי שפת הגוף שלך, יש בך הרבה רוגז:

זה גז, כעסים וסוד – שחרר את זה.

שים לב לאגרוף הקמוץ,

פתח ושחרר.

זה לא בריא, יביא למחלות ובעיות.

עברת מאבקים רואים עליך ועכשיו עליך לצאת לדרך חדשה,

לאור ואהבה.

תן צ'אנס לשינוי, אל תסגור את החלון תשאיר אותו פתוח.

היה נחמד לעצמך ויהיו נחמדים אליך.

תאהב ותעריך את עצמך, אז אחרים יעריכו.

קח את זה לליבך באהבה.

 

יש חלק שני לתרגיל:

אתה מסתכל בדמות, באומללות האיומה שיש בה,

לוקח אותה בין כפות ידיך ומקטין אותה, עד דמות קטנטנה

ומקרב אותה ללוח לבך.

מרגיש את הרחמים, האהבה והמחילה לעצמך ומכאן אל הדמות.

הסליחה העצמית מאד חשובה.

אתה עושה את זה למספר אנשים וחונה בתחנת ביניים.

כשמתעוררים כעסים תעשה שוב. רק לא להתמכר.

 

הכתיבה היא ניסיון לשלוף את הפנים השונות מהזמנים השונים –

להתמודד אתם. להחזיר אותם לגודל הטבעי.

עכשיו תכתוב:

"במפגש עם החיצון כעס על דמות, שמולי. זה אני עצמי במסתרי נשמתי".

 

חפש את הפנים הנסתרות בך והעלה אותן.

אם הן לא רצויות לך, עזור לעצמך לשחרר אותן, בלי מוניפולציה.

יש כוחות רבים: אהבה, שכלתנות, תבונה.

מה שאין לנו בין אלה זאת ההרמוניה.

הכנס הרמוניה בין הדמויות שלך – 

מכאן תבוא התובנה שלך לעצמך

ומכאן לאחרים.