נארקו קולטורה

"צדקנים מוציאים ממני את כל הרוע

נפתח להם בפותחן חלוד את גג המכונית המשומשת

קופסת מוחם חונה על בלוקים אצל שכן נירגן בחצר

עם כתם השמן המפורסם למטה.

עכשיו שאישתך לא לידך, תן לידך להיות אישתך.

 

אתה יודע משהו מהחיים שלך,

אני זוקרת.

עברת כבר את האוניברסיטה של החיים,

ביצעת תרגילי הישרדות אובססיביים.

חמש אצבעות אגרוף קשה לשבור, אבל אתה זאביקל'ה יחידל'ה,

אז עשה זאת בעצמך.

 

מסתגר בחדר, מעיין נעלם מתחת לספרייה ומופיע בסלון.

חצר ילדותך מכוסה בפריחת הדר וריחות יסמין.

מצאת ארנק את תוכנו לקחת ואיתו נזרקת.

חבלן משטרתי זימנת לנטרל את מצבר חייך.

מוטל משקשק בשלולית אצטדיון בייתי קפוא

יתרון הביתיות, החמימות המשפחתית המלוטפת,

עניבת השפיות סביב צוואר גורגרתך מלופפת.

 

אלה סורית מרוקנת תוכן קדה למאמצי ההישמחות שלך.

עצובל'ה, בודדל'ה, זיבלונל'ה שלי.

אפסות קיומך היא מחמאה מול ריקנותך.

מי אתה באמת?

באמת מי אתה תחת עלוות הקש הנרעש.

מחסה הרהוריך קודח פערים בשירתך הסטלנית.

נרגילות ופופים ממלאים את הווייתך כמיי לא קודש.

מתיימר להיות קייסר בלי ממלכה, אושר בלי מנוחה,

אויב מומלך שסוכרייתו הומלחה.

 

המאהבת התורנית שלך זורקת זיין, נהייתה יצואנית

ואתה אומר "תייבאי".

תשובתה השלילית, נמתחת בהקשב,

כמו זיין שחור ש 3 שנים לא ראה אור.

מוצא עצמך לבד לעת מצוא".

 

אהלן לסבית לטנטית, מה שלום בעלך הנרכש?

מנחש שהוא עשיר ממש.

מה מצב העו"ש שעלה בגורל,

מה אומרים הכלכלנים זה עוד יגדל?

הבינותי, הוא מאפשר לך לממש ת'נשיות

את אישה אישה זה לא דבר פעוט.

 

ביקשתי להאריך, קיצרת אותי מא' עד ת'.

בין רח' עזה לרח' ברלין טיווחת אותי באומדנה.

היית שזופה מחופייך, כיביתי האור – נאלמת.

נשואה, מאוננת בהיחבא על תמונת מרלין מונרו,

גרטה גארבו לעניים, אעזוב אותך לאנחות.

 

"אתה מזיין כמו שאתה מזיין ת'מוח?"

סיננת וסימסת לבעלך שבמילואים.

שקוע בבוץ הלבנוני עד ברך, כשביירכך מתחכך דני גדול מרייר.

"טובה במגע, לא בדיבורים".

כדאי שאלך, שלא אתחיל לפני שאגמור.

"תישמר איש טוב,

מיצרך נדיר- בימינו יש מחסור"

 

"זה לא עבד בינינו עמבָּל'ה

נפגשנו בקורדינאטה לא טובה אבָּל'ה.

היית מבוית הייתי פרפרה,

היו לי פרפרים, פירפרתי בכרמים,

בין פר הרבעה לארבעה פרים.

אללה קארים ולו הפיתרונים

למה פרסתי חמודותי על הכרים.

האמן לי

לו זרמתי איתך, המתאוננים היו רבּים.

 

חוצמיזה רָגליל'ה

אביונה, אינה מילה גסה, היא פרנסה והכנסה.

כלומר מי שחודר חדר ומין הסתם גמר.

זו האמת העירומה, אינני מכסה.

קישקושל'ה מי שרצה לעסות אותי, עשה

בלי אומר ובלי קנדום.

"מיסמרו אותי למקומי במקומך

נקמה תהליכית הנמשכת שוב ושוב.

אתה אשם ארורל'ה, אתה ונשיותך המתפרצת.

 

חברה טובה תקשיב לי גבר

זרוק ת'אבר לכל עבר.

אין בו צורך, למלוא כל האורך.

אין לך את מה שצריך בקצה כל נעל דרוש שפיץ,

אין סיכויי שרגישל'ה כמוך על חזי ישפריץ".

 

תרבות ההימכרות,

אח, לקבל אותו בסיחרור שחקים

בום- עירומה בבויינג 747

לוגמת בקבוק של ברנדי 777

מלעלעת בשירותים עוד בעל אמצעים.

 

"כשנפרדנו פיתחתי תובנות לשוק חופשי,

אנחנו כבר לא משק אוטרקי.

מיודדת עם מאפיונר שבמכונית פתוחה דוהר

סיודאד ח'וארז

ימוסס אותך כשבלול בנפט

שולט באורגזמות שלי בשלט ממרחק אלפי מילין.

לא יעזרו לך מילים, תפילין, פלילים.

שתוק שלא תיערף על מיטת ברזל כקודמך.

אל תהיה שמוק, תישאר זיין קטן

זה גדול, זה קרטלים, זה קריסטל, זה קוק.

תודה על הטיפול המסור

שלך

בחן ובגרון עמוק".

קצת על השיר