כינרת
חמור קרח עולה מין המים,
השמש בגן העדן האבוד נושקת מיתות אלוהיות קטנות ויתומות.
מעשר האלוהים מוכרע על בירכיו
סופר עופרים, ספורים הם ימיו.
*
כל העולם כמהה ביזכות גלופות מערומיך.
חמור ניצת באש הופך לפיד של שמש בבעירת אכזב.
לשווא שועטות רגליו ללא מענה.
חמור צחור שותה חלב מהביל, מסוחרר נושר על החול וניפרש
כחיוך מתוק לרגלי השמש.
*
הר איבל ממריא למעל השמים.
הוא בא בתוכי בעקיצת דרדר.
אני בוהה לעברו במבט שמיימי האומר זוהר
והוא בא בתוכי את שמי שמו המקולל.
*
אני ראיתי אש דרך חריר של פח,
אני ראיתי ונישרף הכל.
אני שמעתי חירחורי גסיסה של לפידים.
אני הרגשתי והינה מים גדולים באים.
*
ים משאג לי יתמות של עלעלים נעורים.
מיטלטלים בצמא כנשר.
אימת בני-50 מוסתרת.
מתחת לעלוות מגן מצלצלים מספרים גדולים בסדר עולה.
*
מערכת של מערות שקטות ועדינות נמחו באחת.
ראש קטום נבעט אל מתחת לבאר הכבוד.
אלפי רכבות יצאו ובאו רכות.
המילים נמסו לשלדי אותיות מתות.
מחשבות הפכו לטל עפר תוסס.
בכל ריחפה מנגינה של אשם שנוגנה בידי תזמורת העונש המכה
והמקהלה ברקע שרה יפה.
*
פיח של קרטון נישטף ואחז במותניי בצורה של מחזה תעתועים.
וכל נשימה הפכה לזעקה של ביעותים.
וכל קפיצה בורה שלי הפכה לסיוטים.
פרסת סוס זקן באדמתי לעולמים.
*
כאריזמה של טעויות מתחוללת ברפידות העץ.
פער של ניצני שלוות הדור הטמן ניטמן בקרקע חרבה.
האיזוב חרב וחדל לעקוץ את לב השמים.
הכל בא ויוצא באמונה במין תנועתיות של שד.
קצת על השיר
- פורסם:
- 13 באפריל, 2009 בשעה 14:24
- תגיות:
- מכורתי מיקדם
4 תגובות
לטופס התגובות | RSS תגובות | כתובת טרקבק