בטיבעיה

דרך גבר באישה

כדרך הלבה במורד הר גועש.

זולג ובוטח, מפלס דרך

וכובש קרקע מפוסלה.

מכלה את היער ומכריז ציה.

והנה נופל לים ברעש תסיסה מבהיק.

 

*

הבושם שלה מכה אותי בצבעי ירוק וצהוב.

שערה שובה אותי בצבעי דרכים.

לצד אלון מונח ראשי אצל מדמנת לב.

חרישית היא הרוח ושובבה

ירויה לנשיקת אוהב.

 

*

כצבי העובר מהוסס וחושש.

כילד המתגנב מאוכזב לגשש.

כידיים מלאות חיות המבקשות למשש.

כים אשר לא פוסק סודותיו ללחש.

כך תם הקרנבל הרוגש.

קצת על השיר