אחים לאש – דו"ח חלקי

לצפיה בסירטון ביוטיוב לחץ/י כאן

 

שנים על שנים הכתובת בערה על הקיר:

1/3 תקן למשמרת של כבאי תורן

בענתיקות מתחממות שסוחבות בקושי את עצמן.

140 כבאים על 600,000 דונם בצפון

והשרפה הקטנטנה המריאה לאבדון.

 

טייס דיווח עליה במשך שעתיים ללא מענה

בשל כוס מים תקציבית – מחייה נפשות,

שלא הוגשה בזמן למרפא.

 

האש רוחשת, דימדומים,

מלחמות אגו ושליטה – מדממים.

צינורות מוחדרים לאבי העורקים

החמצן הבנקאי אזל – היא מתעצמת.

 

סכנה מחודשת לרחובות הסמוכים,

בעלי החיים ללא מענה משוטטים.

יערות העד נשרפים ורק מלון פאר ניצל

השגחה אלוהית? – מחדל!

 

"זו היתה מלחמה ממש

יש אויב – האש היא אויב

והרוח, היובש והפוליטיקאים

הם כולם המשת"פים שלה".

 

אלעד ריבן השם יקום מותו

נער בן 16 מבוגר מכפי גילו,

מת ! – אין מבוגר מזה.

מ"צופי האש" צעד לעין הלהבות

לא נרתע מהמחזה.

רץ לתוכן משליך חייו,

בן יחיד להוריו, בן יחיד להוריו.

 

שטח הררי סבוך, חשוך מאוד

בית אורן, טירת הכרמל, עוספיה, עין הוד, עין חוד.

הכבאים מנסים לתחם את האש

גם הפוליטיקאים בשידור חי מנסים להתל ולכחש.

 

"האש היתלה בנו קפצה, איגפה וקיטרה

ונותרנו לכודים במקסם השווא של הממשלה".

מתנהלים אל האסון על פי ספר תקציבם

אוזלת יד המנהיגים כולם –

למול גבורת העם.

 

דרך החור שבגרוש בערו גזעים בבהלה

ונערי האוצר חסמו בגופם את כוחות ההצלה.

על במותיך חלל – כל הדרך אל הבנק.

ערפל סמיך ובגרון מחנק.

אטימות פקידותית, בזחיחות שלטונית מלובה

מוחקת את קוויי העצירה –

זורעת בליבנו תרעלה.

 

אוטובוס הצוערים נהדף אל התופת באמונה

מעבר לעיקול הנהג את קיר המוות האורב זיהה.

במצלמה קופאים הצוערים – חבוקים לרגע ובוהקים

תמונת מחזור דהויה של זילות חיי אדם מוקרבים

צי מטוסי כיבוי את הכתם הזה אינם מוחקים.

 

עברנו את קיברת הדרך לבית הקברות

ילדים ונשים הפכו בין רגע ליתומים ואלמנות.

מנהיגינו מאחזי עינינו

מתאמים עמדות לוועדת החקירה

כורתים את הענף עליו אנחנו עקודים כשה לעולה.

 

קמ' של נסיעה בין עצים חרוכים

אפילו עין העדשה לא נותרה יבשה.

אף שוט לא יכול להכיל את כל הפיח

בצילום שחור-לבן חד ומקריח.

 

טונות של קצף מעכב בעירה?

שרפה אחים שרפה – עיירתנו בוערה כולה.

הכנסת משענת קנה רצוץ

לא שמים עלינו קצוץ.

תמימותנו – עולה באש

והם בכסת"ח – אין דין, אין דיין ואין חושש.

 

חורש אלונים מפוחמים

רכס שחור דוקר בלב עם קלשוני זרדים עשנים.

מקום שהנוף היה ניפתח לרוח

הופך באחת לניתוח לב פתוח.

 

חמ"ל / חפ"ק / פיקוד העורף / משטרה

דיווח חדשותי נרחב – ברח"ל ביתך הקטנה

בהשתתפות כל רשויות חירום האומה.

וברקע בחשיכה – כבאיות למלוא האופק.

ולוחמים עשנים מהלכים ביניהן בלי דופק.

 

שריפות של פיראטים חובטות בכל המגזרים

ילדינו ניגפים בחצר ואנחנו מסתגרים בבתים.  

הבוקר סוף סוף גשמי ברכה שבאו לבטלה

ובטלויזיה 27 לוויות וזו רק ההתחלה.

 

משפחות הנעדרים שהפכו לנספים

נעדרות תיקווה.

זרימת האש מציבה מול עינינו מראה כעורה.

הכלת האירועים, החדשות והמבזקים מונעת רגיעה

קריסה בציר 4, הזרמת כוחות, פינוי אזרחים, ביזה.

לא לחזור לבתים לא עכשיו

בית יתומים "אורד" נישרף על תמונות יתומיו.

 

בלילה מתחוללת לחימה באש בידי 1,500 לוחמים.

תוך מסירות, חירוף נפש, מפונים ותנחומים.

ה"חי-בר" שוב ניגמר החלה נדידת עמים:

חזירי בר, צבוע ענק, תרנגולות, תנים וצבאים

יחמורים, סוסים, כלב, כלובי עופות דורסים. 

 

50,000 דונם של חורש טבעי ויער נטוע אדם

ירדו לטמיון – בידי אוצר המדינה.

רשות הטבע והגנים מבכה כעת

עוד תא שטח ייחודי שהלך בטרם עת.

 

האש הרימה ראשה בהר ובמורדות

הבתים – הם שורשי העץ

יסודותיהם – גחלים לוחשות.

על הדרג המדיני היה לדעת לצייר את חזית האש.

צוחקת עוקפת, מקפצת מעל דו"ח המבקר

ומייצרת זירה פח"עית חדשה –

5 נרגילות והלכה המדינה?

 

איתנית הטבע לא סופרת אותנו,

מהתלת בשרים האוחזים בה ביד משומנת.

רכבת אווירית של כשל מערכתי מתמשך

מה בוער?

חושפת את ההפקרות שבהפקרתנו.

פותחת טרור הצתות מר

מהול ברצף מחדלים שלא ניגמר.

 

41 גורלות נחרצות ברחו מהאש אל הפחת

והיא בחלבם ודמם שוב מתלקחת.

חיו את התפקיד ונשלחו אל מותם

תום הלב אבד מול חזיון אובדנם.

 

ראש הממשלה בחזית התקשורתית – מכבה שרפות

במילים מיומנות, חלולות, ערמומיות ומעוקרות.

ברשותך אדוני אלבה את האש שבלב:

משטרך כשל מול משטר הרוחות –

המשטר היחיד שלא איכזב.

 

אנשי הצלה מפויחים ירוצו, יצילו ויחלצו את אחיהם.

אך 4 מיליון עצים חותרים למגע – נשרפים על חייהם.

ואתה מגלגל עיניים ומטיל הטלות משמיים

מעלה על נס את נס הכד

לו רק נערכת במועד ולא בדיעבד.

  

כבודך דורש ועדת חקירה, 

אדרוש – עריפת ראשים.

נגע "מגה השרפה" נבע –

מהנהגתך השלטונית ה"מזהירה".

התקציב החסר – נותר אילם בלי קול,

סכנת החיים – התממשה באיבוד היקרים מכל.

 

ב-2001 חיל האוויר חדל לעשות כיבוי אווירי

וראש הממשלה עושה בנו כיבוי צופים יח"צני.

דוברו מדווח לו כי "הוסגה שליטה".

מכובדי הלהטוטן – אשלייתך התנפצה

מלחמת יום כיפור הכתה שנית בצמרות העצים

וצמרת ההנהגה תשלם בראשי הנתינים.

 

ועדת חקירה עולה הרבה ומשיגה כלום.

הכשל יונח לפתחו של ראש ממשלה אטום.

השרים כבר מגובים בניירת וייצוג משפטי.

יעשה צדק חלוקתי?

באמת – הצחקתי אותי.

 

מי ייתן והתלהטות רוחות התבערה

תעבור מהיער לממשלת האין ברירה.

דחפורי ההסברה יוצאים לקרב מאסף חשוב

בתנאי רוח מסוימים – מוקדי השלטון יבערו שוב.

וודאי הפעם יתייחסו לנתונים כנתוני חירום

ולא ישתמשו בדו"ח המבקר כמעמד לשולחן עקום.

 

"בחג האורים היינו אור לעולם כולו"

דורש ראש ממשלה עם שק הספינים על גבו:

"אחתוך בבירוקרטיה ובבשר החי

למען יראו ויראו – עם ישראל חי.

עם יד על הלב מי הם עמי העולם?

גם את רזיי הכיבוי – אנחנו יכולים ללמד אותם".

 

"10 לחיפה 1

10 לחיפה 1"

קריאת מצוקה ואין אונים

עולה מצמררת בין אודים עשנים.

מפקדת התחנה האהובה נשרפה חיים

תודות לעוז רוחו של בית הנבחרים.

קצת על השיר