טרובדור שירתו העברית לדורותיו

השטן אהב את שלו עם שני סוכר
מתרגל ויפאסנה ומדיטציה, מתחבר לעני האמיתי שלך.
קרב הישרדות בין מי שאתה חושב שאתה
לבין – מי שאתה.
הולך ראש בראש, פרעוש מתי תפרוש.
עכברוש ניקלה, כבוד תדרוש?

אנרכיסט אלגנטי
מוחתם טבעי – לביאה מלקקת אשכיו בלשון מחוספסת,
גוללת עליו את הגולל.
בוקקת נפשו ומשליכה לנהר השיוט של מרק טוויין
הדוד תום שלו יעשה מימך סימן קריאה לימאים.

אם שופכים מלח זה למזל
ואם נשפך סוכר מה זה אומר?
מול אימת החרב המתהפכת
פרפרים בבטן, אבק שריפה בגרון.
לא מסונכרן עם המציאות, מסוכן לעצמו –
חוסר ישע זה שם.

ה"קאמורה" הפנימית מפעילה רשת של זיופים, סמים והלבנת כספים.
משמנת פקידי ממשל וצלחת
זה סיכון מחושב / חישוב מסוכן.
משורר תורן ילחם בעדך,
יבצע סיבוב פרסה בחד- סיטרי מול סמיטריילר רגשות שברירי.
אל תהיה אנטי-אוטומטי, שוט בספינתי בנהר השאנטי שאנטי
אחוז במקל משני צדדיו והצהר "אין לי מקל".
אבן ירו מספריים – סעד אנטיפסטי בירכתיים,
דקה על השפתיים – שנה בירכיים.

שוטרי המרינה יקוו שתצוף למרחב ירקון.
גם לנאצים היתה בעיה איך להיפטר מהגופות שבארון.
נרצחת בעט סופרים, בבעיטה התפוטרת,
זקן בן 45 – קישתא לך הביתה.

1000 הימים נספרו לאט, מונה הגמא כוייל מחדש
שעון גריניץ' זייף אורגזמה קוסמית.
גלעד שליט בהאזנה בחדר המתנה גרדומי ממורט,
חולק יצועו עם פרות קדושות לשחיטה.
ממתין לראש ממשלה עם משהו במקשת האבטיחים שלו.

כשיבוא זה שנבקש – בו נתנקש
בכיכר על שם הרצח הפוליטי הבא נחשש.
שולחיהם של משתמשי קצה מוסטים יעשו בו רצח אופי – איזה יופי.
הולך עם גיר בכיס החליפה לסמן את נתיבי גופתי על המדרכה.
ארץ עירנו – מקלט פצצות המיצרר היתה למיצער,
מטווחים בג'נבה, נשפטים בנירנברג.
ים תטיס נקווה במוסדות האו"ם מאושר לאידנו.
מי יסגור האור לאחרון הנוטשים,
לאן נפליט עצמנו בסרבל הטייסים?

לעלות על גדותיי זה מעל ומעבר לכוחותיי.
שדר הטלוויזיה המשודרג מחופש לכלב שמירה עלי
מייחצן חבורות מהאיטי – הבוצעות פרוסות ממוחו של נער
על הסכין רק היום, בוזזים קיום במגלב ותער.

פליטי דארפור נסחרים, נאנסים, בבורסת הכורסא.
מנגבים את קילוחי הדם במחי יד כאגלי זיעה.
הנשיא שולח חייליו – היכן התקווה השחורה/לבנה?

בשידור החי – נערמים המתים,
בידור הערוצים – מוחלף בתורת אילוצים
עובדים זרים מגורשים בעברית – לקול נגינת הימנונים.

מרוקן מבדל ציניות רייטינגית אביבית שוקע לאיטו,
האמסטף של המוות מתמקם בתוכו
בלי חסם על פיו ודוקרנים לצווארו.

קצת על השיר