מקונבָּלים בחברת עצמם

חדשה מרעישה הארי פוטר לא קיים

השדים דווקא כן.

פגשתי אותם היום במכולת

עבורם העולם שלנו הוא פּיק-אפּ-בָּר אחד גדול.

 

דילן, ספרינגסטין, סטונס', השילוש הקדוש

נשאו את העולם באלונקה על הכתף.

ספוג רעלים מידי,

נשמט להם מהידיים גוש הבוץ המדמם.

אצטדיונים הומים, קהל אלפים

מאובנים כחייל המשמר בעיר האסורה

של הקיסר האחרון.

 

אינני ברנר בקרב המר מול אחד העם

כצנלסון וגורדון אינם מריעים בפינתי,

שכאן בישראל יקום המרכז הרוחני.

נותרתי מלא בסקרנות עבר ובעסת הווה.

יושב בסלון החשוך, מעביר זמן איכות בחברתי.

רגע שקט נשום.

מתנקה מהבליי העולם הזה.

צופה במרקע המגיש "רצח בחור המנעול",

"סערת חול בלב ים".

בערוץ הסרטים "ברוס לי נוקם את מותו".

 

אוסקר וויילד התקשר יצאנו לקרוע ת'עיר,

שכבנו בביוב והתבוננו בכוכבים.

לעומתו אינני קליקאי,

פורץ את מנעול הברנז'ה בלאט

בחוט ברזל מגולוון.

 

כוכבנית החדשות התאשפזה מיוזמתה

במתחם הרפואי.

הבטיחו לה שעורה יצא חלק למשעי.

שנים רצתה להיות טוסיק של תינוק

ולא חשבה לרגע, לא פקפקה

שיפשיטו את כל עורה מעליה.

בפתח המהדורה דווח על "קריסת מערכותיה",

נדבר כשתתאושש.

יש לי סבלנות, אני רוצה לכתוב הספדים.

 

כולם מלעיטים עצמם בכדורים רשומים

כאילו אין מיתון.

מאז הם נראים לעצמם בוורוד,

ירוק, ארגמן, טורקיז, מהגוני.

נגועים ברוחניות ממארת, מלאים להתפקע.

הנה שני זוגות חברים, מה שפעם קראנו חבר'ה,

באים למולי, מדגמנים מנהיגות.

אורבים שאפנה אליהם, כדי שיוכלו לבסס

עליי את מעמדם.

 

אז זהו זה רישמי, הצעת החוק עברה בכנסת

ניתן לייבא חברים מתאילנד.

כך לישראלים יהיה למי לספר צ'יזבטים

על עצמם,

סביב למדורה.

קצת על השיר