ביקוע התום

bikkua

שיממון דרקונים עליכם שמיים אפלים

ומוכי רעם.

בינינו הילכה לה תהום ההתלבטות

בשל התבלטות החלום.

 

לייל סופה היה לעופרייך ולא לחינם הסתודדת כיפליים

באשר לך שאל.

כבל רודף שערייך.

קבר אדמה טרי נודד בין חוחייך

סמוקה אדמה מתחתייך, ספוגה הבל שושנים.

זרומה ושטופה משנת חלומך. 

 

תהום הנשייה נצרפת לתכשיט עגום ופוצעת את כפות רגלי.

מענני מרום נושרת שירת מלאכים

קודחת פערים בתוך שערות ראשי האיתנות.

עז המאבק בתוך שמורות עיני הגועות.

סולמות גדולים מוצבים מטה

גלופים.

 

לפידים בוערים לשחט נישמתי.

קולות השטן רודפים נשמה נירפית.

כל גידוף שיברונים נשמע אז.

 

המים שקטים.

הדייגים שטים על המים כבועות.

לעבר מים שטו שותקים.

שוקקים מיימי מרחב כנקודות

מסביב חגו דגים.

דגי חרסינה מעוטיי טרס

עולים הדגים לעבר קרע השמיים

מתפוגגים.

מקדם וים מהלכות הסירות.

 

עז הנשף הנופח נישמתי ככתר.

לבנה משומנה ומשופדה על צרח בית מסורג

ובליל קולות הדרך עולה עלי וחודר בי במכה.

ואני נושם אותו תכול ואוורירי כנשימה עצמה

ואני מעופף עימו דרכי ואני נם את התרחקותי אל תוך

עצי הפרי.

 

והשטן בכבודו יושב ומצפה לי

שאפקוד את גדר בית השושנים

והוא מטביע אותי בין כפיוו השחורות כפנינים של בוהק

המהוות לי מיחשול.

ואני שח אפיים ארצה תחת עננים

של סוף היום.

 

ערוב היה ובית המלחים נראה שלד ודל

כל חלק חרסינה ירוק נשר מאחור

ומצנפתו של השטן הצליפה

בראשות ניצני הפרא המשולחים

סתם.

 

ניפרע ממני השטן בצחוק כל החוקים

לאל ידיי.

היה ונותר שטן ורוד על כף מנעול

מנעים זמירות כבן אישה רך.