המכסח הקטן

מילדות יש לי את המנגנון לעשות דבר שאחר לא יעז.

אני לא פוחד בכלל, פעם קפצתי מצמרת אקליפטוס,

תפסתי ענף גמיש וירדתי אתו עד למטה.

הענף נישבר ונפלתי על הגב,

חטפתי חזק בכליות ונשארתי לשכב.

אבא מתקרב ואומר "אתה יודע שאתה מטומטם",

אני מודע לזה כבר 50 שנה.

ואני בוכה לאמא "תזמיני אמבולנס" והיא מסתכלת

בעיני הפלדה הקרות, כמו של גולדה מאיר

"בשביל שתי רגלים שבורות להזמין אמבולנס?"

רק בשיבעה נודע לי שאבא דפק אותה במחנה עתלית.

בדיוק ההגנה טיבעה ספינת מעפילים שהבריטים רצו לגרש.

הספינה טבעה תוך 15 דקות, במקום תוך 15 שעות

ומישהו הציל את אמא והביא אותה למחנה.

אבא היה נכנס ויוצא משם להעביר ידיעות,

ראה אותה וקודם כל דפק אותה. זה היה חצי אונס,

היא לא יכלה לצעוק כי היו מגלים אותה.

היא גם היתה נשואה, אבל מאז היתה שלו.

בגלל זה אני קורא לאחי הגדול "ממזר".

אני אדם לא צנוע ונחשב לאדם הכי פחות בישן בעולם,

חוצפה זה בעצם אחד הדברים הכי בולטים אצלי!

ראש הממשלה שלך, הדביק לי את הכינוי "חסר הבושה".

אתמול כשצילמו את התוכנית על "מבצע יונתן",

החבר'ה אמרו "הנה עוד מעט יבוא חסר הבושה

ויוריד לכולנו ת'ראש".

לא הגעתי לאירוע, במילא מראיינים רק ת'קודקודים.