הסיגריה של בימקום

אני מתיימר לחזות את העתיד,

אתמול שוב חשבתי שאפגוש בך.

 

עברנו זה ליד זו כל הבוקר,

בערב ליוויתי אותך למעונות.

 

אחזתי בידיך תראי את הירח

"הוא ירח מלא" אמרת.

 

הגזמתי וסיפרתי לך על עצמי,

שברי מלחמות

ספוגות ביזע יום יום.

 

בדרך הביתה ברחוב השקט

נדמה היה כי ראיתי ירח.

הרמתי עיני אך היה זה פנס

ועוד פנס.

צהוב כהה חזק כזיכרון

של אין ירח.

 

והנה הוא ניגלה אך מיד התכסה

בבניין מגורים חזק כלגו.

 

בדרך לבית ההורים מקופסת קרטון

שום שד לא קפץ

ולא קרה כל קסם.

 

בגרם המדרגות, מנורה קטנה

בעלת אור אדמדם

וצרצור צרצרים מהגינה,

קידמו את פני.