אין כניסה מראש
אם את הספר תרכוש/ תרכשי
ורכוש / רכשי !
אל תחשוש / תחששי
להפוך לעכברוש / ית.
אני חייב להזהירך שהשימוש במיתקנים
והשהייה במתחם הם על אחריותך הפרטית.
אין המחבר אחראי להשלכות, העלולות לחול בך.
תודה.
אני משורר מעשי / פעיל.
אנחנו שותפים.
אם תשים/י לב, על הדף אין הרבה מילים
הרוב במוח שלך.
שהוא אגב, איבר המין הגדול ביותר בגופך.
המסלול הינו למיטיבי לכת.
מסע בודד, בו קיימים שניים אני ואת/ ה.
כך זה היה תמיד
ושלא יעבדו עליך עם האנחנו והחבר'ה,
בכל הסדרות האלה
שמנסות לדחוף כמה שיותר חברים
בפריים אחד.
קרוב לוודאי שאני המת ואת/ה החי/ה
על כן גם האנרגיות שלך הן הקיימות
וכל שנותר לי הוא
לנסות ככל יכולתי להתקיף אותך
להיכנס באין כניסה שלך.
זה הכל אישי את/ה יודע/ת.
מה כבר תוכל/י לעשות לי,
שהפכתי מזמן לאבקה.
לי, שנוזל החיים יבש באפיקי.
לשאלתך איך הצלחתי לפרסם בסוף.
כמו שהר הגעש אינו זקוק ליח"צנים,
כשהוא מתפרץ וזורה לבה סביבותיו.
בין אם יש לו, או בין אם אין לו קשרים.
כך זה גם ביצירה.
אם עץ ביער נופל ואין אף אחד
הוא משמיע רעש,
גם אם ייקח עוד 100 שנה לקלוט.
בינתיים אוהב אותך עד כלות.
אה הבנתי,
את/ה מטיל/ה ספק בקיומי
כי לא קראת עלי במדורי הספרות הנחשבים.
זה היה צפוי.
אז תנסה/י במדורי הכלכלה והעסקים.
ואם גם לא שם
וודאי תוכל/י למצוא התנסחויות מעורפלות שלי,
הנקראות – שירים.
בקובץ זה ממש שאת/ה מחזיק/ ה נגד עיניך.
עדיין לא השתכנעת.
טוב, אז עכשיו אני כבר באמת
מרים ידיים.
קצת על השיר
- פורסם:
- 23 בינואר, 2009 בשעה 8:46
- תגיות:
- הערס הפואטי
2 תגובות
לטופס התגובות | RSS תגובות | כתובת טרקבק