איזדרכת

אהלן, גרון שסוע מוחזק בפלסטר.

דגי הפירנה באקווריום מעבידיך

ניזונו מבשרך המתוק,

כיבו עליך סיגריות,

איימו בסכין גנובה,

נגחו בך למוות בפמפלונה?

 

רוקי 9,8,7, בחלל עם יהלומים.

גופך – מכונית חדשה יחסית,

בספידומטר נפשך – קילומטרז' פגיעות גבוה.

לרבים מידי קשה בלי קורבן מיזדמן

לתיווך ההנאה.

 

איש רקק, דג נקיי, שרצה להיות כבאי

מכבה שריפות לפרנסתו.

וגר זאב עם כבש, זה אפשרי

אם כל יום מחליפים את העז.

10 מסמרי פלטינה בכתף, לשמוח אל תעז.

תעשה חצי סיבוב – ימינה שמאלה.

ולא – זבי החוטם יורידו לך ת'אף

ביגון שאולה.

 

קאסה דה ברזיל, הבוס והפוליטיקלי קורקט

האב, הבן ורוח הקודש – אינם דורשים בשלומך.

"איך זה מרגיש לטחון את המכנה הנמוך

כבודך?"

 

דיו דיו עובד קבלן, בידיים חשופות תעמיס אורניום,

עבד לא נירצע.

העבדים המולכים יפקחו מתא זכוכית ממוזג

יאכילו את נחש לעגם בזיעתך.

אדוניי הזולה יוטסו לחו"ל כדמי שתיקה.

חבילות נופש מפטמות – 11 ארוחות מאביסות ברצף,

ישכיחו את שמץ האנושיות הטועה.

 

ים-המלח ניתן למקורבים, בהותירם בריכות שיכשוך

אצל בתי המלון.

תיפסע בין רולטת הבולענים ולא תירא רע.

משאיות אבק יסיעו את הנוף במריצות

ישתילו תפאורה טבעית באדניות גרניום.

 

החיים בלתי אפשריים,

אנו רק משלים את עצמינו שהם קשים.

הבנת זאת כשפסעת בשדרת הקזוארינות

לבית הספר.

תיק עור רצועות על הגב,

סכין קומנדו מוצמדת לרמה של אופני המהלכים

מקלקיליה.

 

מתגעגע לזמן שמקס הלוחם, זעם בדרכים

עם רגל חורקת בסד מתכת.

הגן על כבודו ברובה דו-קני של ציידי ראשים.

ליקט טיפות זהב שחור בקערה סדוקה,

עטור מיצחו בנדנה.

 

באישון לילה נימלט אל הרחוב.

קיפוד יוצא לדשא שומם ברח' ששת הימים

ע"ש רובינזון קרוזו.

כוננות עם שחר –

עולה לאבא עם סירת קנו שבגשם גילפתי,

"אתה כוכב, תראה אצלי כוכבים".

דלי מיי ספונג'ה חטפתי.

 

לצלילי האפלה של הג"א

אוזלים שקדי מרק במיקלט יום הכיפורים.

אז ברעידת האדמה,

סבתא ג'ינג'ית הורידה אותנו לחצר

מזמזמת לאלוהים שלה "רציתי שתדע".

 

"מחשבה מובילה – למילה

מילה – למעשה

מעשה – להרגל

הרגל – לערך

ערך – לגורל".

כה אמר מהטמה.

ומה אומר – מנהל המותג?

 

ראשית ברצוני לומר תודה רבה לעצמי

אני מסיר בפני את הכובע, או פאה נוכרית.

ובהזדמנות חגיגית זו –

תודה לכל פירמידת הצרכים של מאסלו.