היום הראשון של יומך האחרון

"ניראה לך שאני אהיה חבר שלך?

מה יש לך ברזומה, באיזה סטאטוס אתה מתהדר?

לא קונה את סחורת השופוני שאתה מוכר.

את מי אתה מכּיר, למי מוכּר?

את מי במשחק מקדים קושר, למי מקושר? 

 

שאני אקדים לך שלום? הצחקת אותי.

העווית על פני היא חיוך,

לקבל ממני יותר מיזה יעלה לך בחייך.

אמאחיי'ה בלוז, זאב בודד כולנו יורקים עלייך.

מנגבים בנפשך רגליים שטיח

שים מייק אפ על עצמך, שלא יתקלף בך הטיח".

 

האם אחיה בסוף היום?

אמא שולחת את בנה שנדרס לנגד עיניה.

דני כבר לא יאכל מעדן חלב

בדידות? יושב מול מסך הטלוויזיה נינוח.

תיכף אשב למול מסך המוניטור במחלקה השיקומית ע"ש המנוח.

אומר לביתי – "אני אהרוג אותך",

"אבא באמת תהרוג?"

עובדה שלא הרגתי, זה מין ביטוי פיוטי שכזה.

 

רוצה שיאהבו אותי, מי לשם מה, כמה אתם,

לארוז לכם אותי או שתאכלו במקום.

מתחבר לשדים הפנימיים, החיצוניים הרבה יותר מפחידים

– מזוינים להכאיב.

 

אמביציה – קללה לפיתחי רובצת לא משתמש בה,

היא יכולה להביא רק להישגים בהם אין לי כל עניין.

לרצות = זיעה במריצות.

כסף = בא ואני הולך.

 

נעים בנתיב דו מסלולי – נעים נעים.

צעקות, מריבות, רעש, המולה

וכל זה בין שתי אוזניי.

בני האדם מתרבים או שנידמה לי שהנמרים מתמעטים.

מתי כל זה קרה?

"כשיישנת".

 

מה שלום גופך, ערוך ספירת מצאי – מה כואב לך?

אם יהיה יותר טוב זה כבר לא חוקי, יזרקו אותי לכלא.

"למה מגיע לי כל הטוב הזה?

כנראה הייתי איש מאוד טוב בגלגול הקודם".

 

אחיך מצייר אותך שמן, כבויי.

אתה כועס, מנתק, כמעט שורף את ביתו עלייך.

בסוף היום כפגיס בשעתו עובר במכה אחת מול הראי,

כפי שאסור לעשות מגיל מסוים.

וראה זה פלא:

ציורו נשקף אליך מהמראה 1 ל 1 בתלת מימד.

חד משמעי ועוד אייך.

 

השטן על הקו מעבירה לך ב22

"שמע זיין מצוץ אני מבטל את החוזה איתך"

לא תקשיב לי אתה טוב ותקשיב לי טוב

אני לא אדי מרפי,

"כן אתה בוב דילן רק בלי המפוחית ובלי הכישרון"

טוב גם הוא שדד אותו מוודי גטרי.

"שמע גבינה מוקצפת העיסקה מבוטלת שוטף + אפס

כעדות לכישלונך".

אבל אתה שיבצת אותי במדינת האפשרויות הלא קיימות

"את זה תמכור לאשתך

תגיד תודה שהיא עדיין סובלת את רפיונך.

אני הריי אמרתי לך

תן בראש אל תחשוש,

ההשראה בוטלה לך לנפוש".

הכל ביגלל אימא

"בן 40 עד מתי תאשים?

אתן לך עוד צ'אנס וחדשה מרעישה שאתה מאומץ

מילדי תימן החטופים, עלית במרבד הקסמים".

אה הבנתי.

"יופי עבד-שירה לך לשורר ולא:

במרבד רוצחים שכירים יגלגלו אותך

ומראש מיגדל מואזין יקריא שירך".